Deprecated: Function create_function() is deprecated in /home/helgaimh/www/meherbaba.eu/wp-content/plugins/revslider/includes/framework/functions-wordpress.class.php on line 250
הביוגרפיה של מהר באבא
 

הביוגרפיה של מהר באבא


מהר באבא נולד מרוואן שריאר איראני (Merwan Sheriar Irani) ב-25 בפברואר 1894 בעיר פונה (Poona) שבהודו. שני הוריו היו ממוצא איראני זורואסטרי.

כנער בבית הספר, מרוואן בלט בשל טבעו האוהב והנדיב אך לא הראה שום סימן אודות הגורל שהמתין לו. בשנת 1913 מרוואן בא במגע עם קדושה מוסלמית בשם האזראט באבאג'אן (Hazrat Babajan), ובנשיקה פשוטה למצחו, חשפה אותו באבאג'אן לטבעו האמיתי.

לאחר שבע שנים תחת הדרכתם הרוחנית של באבאג'אן, סאי באבא משירדי ( Sai Baba of Shirdi), אופסני מהראג' (Upasni Maharaj) ומאסטרים רוחניים אחרים, שליחותו התעצמה. בשנות ה-20 המוקדמות החלו תלמידיו הראשונים להתקבץ סביבו וכינו אותו בשם מהר באבא (Meher Baba), אשר משמעותו "אבא רחמן" (Compassionate Father). באבא לקח קבוצה מתלמידיו לבומביי, שם העביר אותם דרך התמודדויות קיצוניות באימונם הרוחני הראשוני. ב-1923 באבא עבר למקום שומם מחוץ לאחמדנגר (Ahmednagar) במרכז הודו, שם הקים אשראם בשם מהראבד (Meherabad). עד מהרה, קבוצה נבחרת של נשים הצטרפה לאשראם. הבולטת ביניהן הייתה תלמידתו הקרובה ביותר, מהרה איראני (Mehera Irani), אותה תיאר כ- 'נשמה הטהורה ביותר ביקום'.

כאן במהראבד ב-10 ביולי 1925, החל מהר באבא לשמור על שתיקה. כאשר נשאל כיצד יצליח ללמד, השיב: 'לא באתי ללמד אלא לעורר'. הוא העביר את מסריו לסובבים אותו בעיקר באמצעות לוח אלף-בית, אותו זנח ב-1954 לטובת מחוות ידיים והבעות פנים בלבד. מאוחר יותר הצהיר: 'מאחר והאדם אטם אוזניו לעקרונות ולמצוות שקבע אלוהים בעבר, בדמותי האוואטרית הנוכחית אני שומר על שתיקה. ביקשתם וקיבלתם די מילים - עתה השעה לחיות אותן'. מהר באבא עתיד היה לשמור שתיקה זו החל מ-1925 עד למותו הפיזי 43 שנים מאוחר יותר.


בשנות ה-20 ביקר מהר באבא בפעם הראשונה מתוך 3 ביקורים באיראן, וב-1931 הפליג יחד עם בני לוויתו למסעו הראשון במערב. הוא הגיע לנמל מרסיי בצרפת ב-11 בספטמבר 1931, משם המשיך לאנגליה והגיע למחרת ללונדון. באבא שהה באנגליה מספר שבועות, בעיקר במרכז התבודדות בדבון (Devon) ובלונדון. כאן, בטרם צאתו לארה"ב, הוא יצר קשר עם הרבה מתלמידיו המערביים הראשונים, או 'אוהביו', כפי שכינה אותם. במהלך שנות ה-30 ערך באבא מספר מסעות למערב וביקר במדינות שונות באירופה שהיו חשובות לעבודתו, ביניהן שוויץ, צרפת, אנגליה וספרד. אודות עבודתו ציין: 'בכוונתי לאחד את כל הדתות והפולחנים כחרוזים על חוט אחד ולהחיותם מחדש לצרכים אינדבידואליים וקולקטיביים.'

על-אף שמהר באבא הקים פרוייקטים רבים אשר כללו חינוך ילדים, האכלה והלבשת עניים, טיפול בחולי-נפש, בשיכורי-אלהים ובמצורעים (אותם כינה 'נשמות יפות בכלובים מכוערים'), שליחותו העיקרית היתה לרפא את הסבל הרוחני שכל האנושות מתנסה בו ללא קשר לרווחה חומרית או פיזית. התרופה שלו לסבל זה היא האהבה. 'באתי לזרוע את זרע האהבה בלבבכם כדי שלמרות כל ההתנסויות המגוונות והשטחיות שעליכם לשאת ולחוות בחיי האשליה, התחושה של אחדות תצמח באמצעות האהבה בקרב כל האומות, האמונות, הכתות והמעמדות של העולם.'

מהר באבא הדגיש את האחדות של האנושות והבהיר שההבדלים הינם חלופיים ולא מהותיים לטבענו האמיתי. אנשים עוברים דרך כל ההתנסויות המגוונות של להיות גבר ואישה, שחור ולבן, עשיר ועני, יפה ומכוער, בחיים השונים, ואלה אינם אלא 'בגדים שונים שהינך לובש ומשליך לחלופין'.


ב-1949 החל מהר באבא בשלב שכינה ה"חיים החדשים" (New Life), והתהלך ברחבי הודו עם קבוצה של תלמידיו ותלמידותיו הקרובים ביותר עד שנת 1952. במהלך חיים אלו של 'חוסר אונים וחוסר תקווה מוחלטים', באבא התהלך בעילום שם והקבוצה נאלצה לפשוט יד בעבור אוכל ומחסה כשהם תלויים בנדיבותם של אחרים, אשר רבים מהם לא הכירו כלל את באבא.

לאחר סיום פרק "החיים החדשים" ב-1952, באבא חזר לארה"ב. כאן, בפראג אוקלהומה (Prague, Oklahoma) נפצע באחת מסדרה של שתי תאונות דרכים ושבר את עצמותיו. מאוחר יותר אמר: 'שברתי את עצמותיי הפיזיות על מנת לשבור את עמוד השדרה של ההיבט החומרי של עידן המכונה, תוך שמירה על היבטה הרוחני'. התאונה השנייה אשר התרחשה בסטארה (Satara) הודו ב-1956, הותירה את באבא עם עצם אגן כה מרוסק שהרופאים לא האמינו שילך שוב. אף על פי כן, הוא הצליח להתהלך תוך מגבלות וכאבים חמורים.

מהר באבא הסביר שהאוואטר, אשר הופעותיו המוקדמות יותר כללו את זורואסטר, רמה, קרישנה, בודהה, ישוע ומוחמד, הוא אותו אחד קדמון אשר מגיע לכדור הארץ על מנת להעניק לאנושות דחיפה רוחנית באמצעות אהבתו האלהית.

כאשר מהר באבא עזב את גופו הגשמי ב-1969, נשלח המברק הבא לחסידיו ברחבי העולם: 'אווטאר מהר באבא עזב את גופו הגשמי בשעה שתים עשרה בצהריים, ב- 31 בינואר 1969, במהראזאד, כדי לחיות לנצח בלבם של כל אוהביו.' גופו של באבא טמון בסמדהי (Samadhi-מקדש-קבר) במהראבד, כעת מקום עליה לרגל עבור אנשים מכל קצוות העולם.


 
 
//]]>