מהר באבא נולד מרוואן שריאר איראני (Merwan Sheriar Irani) ב-25 בפברואר 1894 בעיר פונה (Poona) שבהודו. שני הוריו היו ממוצא איראני זורואסטרי.

כנער בבית הספר, מרוואן בלט בשל טבעו האוהב והנדיב אך לא הראה שום סימן אודות הגורל שהמתין לו. בשנת 1913 מרוואן בא במגע עם קדושה מוסלמית בשם האזראט באבאג'אן (Hazrat Babajan), ובנשיקה פשוטה למצחו, חשפה אותו באבאג'אן לטבעו האמיתי.

לאחר שבע שנים תחת הדרכתם הרוחנית של באבאג'אן, סאי באבא משירדי ( Sai Baba of Shirdi), אופסני מהראג' (Upasni Maharaj) ומאסטרים רוחניים אחרים, שליחותו התעצמה. בשנות ה-20 המוקדמות החלו תלמידיו הראשונים להתקבץ סביבו וכינו אותו בשם מהר באבא (Meher Baba), אשר משמעותו "אבא רחמן" (Compassionate Father). באבא לקח קבוצה מתלמידיו לבומביי, שם העביר אותם דרך התמודדויות קיצוניות באימונם הרוחני הראשוני. ב-1923 באבא עבר למקום שומם מחוץ לאחמדנגר (Ahmednagar) במרכז הודו, שם הקים אשראם בשם מהראבד (Meherabad). עד מהרה, קבוצה נבחרת של נשים הצטרפה לאשראם. הבולטת ביניהן הייתה תלמידתו הקרובה ביותר, מהרה איראני (Mehera Irani), אותה תיאר כ- 'נשמה הטהורה ביותר ביקום'.

כאן במהראבד ב-10 ביולי 1925, החל מהר באבא לשמור על שתיקה. כאשר נשאל כיצד יצליח ללמד, השיב: 'לא באתי ללמד אלא לעורר'. הוא העביר את מסריו לסובבים אותו בעיקר באמצעות לוח אלף-בית, אותו זנח ב-1954 לטובת מחוות ידיים והבעות פנים בלבד. מאוחר יותר הצהיר: 'מאחר והאדם אטם אוזניו לעקרונות ולמצוות שקבע אלוהים בעבר, בדמותי האוואטרית הנוכחית אני שומר על שתיקה. ביקשתם וקיבלתם די מילים - עתה השעה לחיות אותן'. מהר באבא עתיד היה לשמור שתיקה זו החל מ-1925 עד למותו הפיזי 43 שנים מאוחר יותר.